עששת – מחלת השיניים הנפוצה

ישנם מספר סוגים של עששת, שכל אחד מהם מתפתח באזורים שונים של השיניים ויכול להשפיע על השן בדרכים שונות:

עששת כתר השן (קורונלית): זהו הסוג הנפוץ ביותר של עששת. היא מתפתחת על משטחי הלעיסה של השיניים הטוחנות ועל הצדדים של השיניים הקדמיות, אזורים המועדים להצטברות רובד חיידקים. עששת זו מתחילה בפגיעה באמייל השן ולאחר מכן עלולה לחדור לשכבות העמוקות יותר.

עששת בין-שינית (עששת בין-מגעית): עששת זו מתפתחת במרווחים בין השיניים, אזורים שקשה יותר לנקות באמצעות מברשת שיניים בלבד. רובד החיידקים מצטבר באזורים הללו, ולכן חשוב להשתמש בחוט דנטלי או באמצעי ניקוי בין-שיני נוסף כדי למנוע את התפתחות העששת.

עששת שורש השן: עששת זו נפוצה יותר בקרב מבוגרים, במיוחד בקרב אנשים עם מחלות חניכיים, שגורמות לחשיפה של שורשי השיניים. שורשי השיניים אינם מכוסים באמייל אלא בשכבה דקה יותר הנקראת "צמנטום", ולכן הם פגיעים יותר להתקפות חומציות של חיידקים. עששת שורשית מתפתחת מהר יותר ויכולה לגרום לנזק משמעותי אם אינה מטופלת בזמן.

עששת משנית: זהו סוג של עששת שמתפתחת מחדש סביב סתימות או כתרים קיימים. חיידקים יכולים לחדור בין השן לשחזור הדנטלי (סתימה או כתר) ולגרום לעששת נוספת. במקרים כאלה, יש צורך לתקן או להחליף את הסתימה או הכתר כדי למנוע התקדמות נוספת של העששת.

עששת ילדות מוקדמת (עששת בקבוק): סוג זה של עששת מופיע בעיקר אצל תינוקות וילדים קטנים הנחשפים לסוכר למשך זמן ממושך, למשל כאשר הם נרדמים עם בקבוק המכיל נוזל ממותק. עששת זו מתפתחת לרוב על השיניים הקדמיות העליונות ויכולה להתפשט במהירות אם לא מטפלים בה מוקדם.

זיהוי מוקדם של עששת הוא קריטי במניעת נזק חמור לשיניים והפחתת הצורך בטיפולים מורכבים. לרוב, עששת מתפתחת בהדרגה וללא כאבים בשלבים הראשונים, ולכן חשוב לשים לב לסימנים מקדימים שיכולים להעיד על תחילתה:

רגישות פתאומית לחום, קור או מתוק: אם אתם חשים רגישות פתאומית בשיניים בזמן אכילה או שתייה של דברים חמים, קרים או מתוקים, זה עשוי להיות סימן לכך שהאמייל נפגע והחומצות מתחילות לחדור לשכבות הפנימיות של השן.

כתמים לבנים או חומים על השיניים: בתחילת התהליך, עששת עשויה להופיע ככתמים לבנים על השיניים, שמעידים על דה-מינרליזציה של האמייל. אם לא מטפלים בשלב זה, הכתמים עלולים להפוך לכתמים חומים כהים.

ריח רע מתמשך מהפה: עששת פעילה יכולה לגרום להצטברות חיידקים וריקבון, מה שמוביל לריח רע מתמשך מהפה שאינו נעלם גם לאחר צחצוח ושימוש בתכשירי פה.

כדי למנוע נזק משמעותי, מומלץ להגיע לבדיקות שיניים תקופתיות אצל רופא השיניים. בבדיקות אלו ניתן לזהות סימנים מוקדמים של עששת, כמו דה-מינרליזציה או נגעים קטנים, לפני שהם מתפתחים לחורים גדולים או גורמים לכאבים. אבחון מוקדם מאפשר לרופא לטפל בעששת בשלביה הראשונים באמצעות טיפולים פשוטים כמו פלואוריד, ולהימנע מטיפולים מורכבים יותר כמו סתימות או טיפולי שורש.